בלוגים

מנורת המאור של חיינו

מנורת המאור של חיינו

6/12/2012 | להגיב

וינייטה לחג החנוכה של ד"ר יצחק מאיר

כי האדם עץ השדה / הרב בן ציון אלגזי

כי האדם עץ השדה / הרב בן ציון אלגזי

2/02/2012 | להגיב

פעמים רבות מוצאים אנו דימויים ומשלים בדברי הכתובים ובחז"ל, מטרת הדימוי והמשל הוא לסבר את האוזן ולהמחיש לאדם את הדברים מקרוב . וכשם שמצינו בתורה ובחז"ל דימויים בהם נמשל האדם לחי במעשיו במידותיו, כך מצינו שנמשלו מעשינו לצומח לפירות ולאילנות. וכדוגמא קובעת התורה : "כי האדם עץ השדה " (דברים

שיר לט"ו בשבט – רוני סומק

שיר לט"ו בשבט – רוני סומק

25/01/2012 | להגיב

פִּרְחֵי חַשְׁמַל הַבּוֹקְעִים מִזֶּפֶת פָּנָיו שֶׁל הָאַסְפַלְט. נולדתי בעיר (בגדד),גדלתי בעיר (תל אביב)ואני חי בעיר (רמת גן).כל אחת מהערים הללו מנוקדת בירוק.לבגדד יש את הפרת והחידקל(אותם אני מדמיין מסיפורי המשפחה),לתל אביב יש ירקון (שהיה מגרש המשחקים האולטימטיבי בילדות ומקום מסתור אירוטי שהתחלתי לאיית את המלה "אהבה")ולרמת גן יש ספארי. ובכל

שובה ישראל עד ה' אלוקיך / רונן נויבירט

שובה ישראל עד ה' אלוקיך / רונן נויבירט

19/09/2011 | להגיב

"אמר רבי אבהו, גדולה תשובה שקדמה לבריאת עולם, שנאמר, בטרם הרים יולדו תשב אנוש עד דכא" (מדרש תהילים מזמור צ) מושג התשובה נתפש בד"כ כפעולה של תיקון חטאים, עוונות ופשעים. ע"פ תפיסה זו, בעולם אידיאלי, אין כל מקום לתשובה, שהרי לכאורה זהו עולם נטול חטא. אם כך הוא הדבר,הרי שהמדרש

אל נורא עלילה בבית הכנסת של כלא רמלה/ רוני סומק

אל נורא עלילה בבית הכנסת של כלא רמלה/ רוני סומק

19/09/2011 | להגיב

1. בית הכנסת היה חולצת החג הלבנה שלנו ובאותה מידה גם הכריכה החומה שעל מחברת החשבון.חשבון הנפש.לא ידענו אז מה לעשות עם הדפים המשובצים האלה, ורק אגרופו של יפת שהכה על חזהו ב"חטאנו פשענו" ניקב בהם סימני שאלה.ישבנו ליד האבות וראינו על מרפסת עזרת-הנשים את האימהות מחכות להוצאת ספר התורה

יעשה תשובה ויתכפר לו/ פנינה נויבירט

יעשה תשובה ויתכפר לו/ פנינה נויבירט

19/09/2011 | להגיב

"שאלו לחכמה חוטא מהו עונשו? אמרה להם 'חטאים תרדף רעה'. שאלו לנבואה חוטא מהו עונשו? אמרה להן 'הנפש החוטאת היא תמות'. שאלו לתורה – חוטא מהו עונשו? אמרה: 'יביא קרבן ויתכפר' שאלו לקודשא בריך הוא חוטא מהו עונשו? אמר להן 'יעשה תשובה ויתכפר לו'" (ירושלמי מכות ב', ו'). למעשה החטא

בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות

בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות

18/07/2011 | תגובה אחת

תחילת ימי בין המצרים בצום י"ז בתמוז. לפי המשנה, ביום טרגי זה חטא עם ישראל בחטא העגל, והביא לשיבור הלוחות: "חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז … נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, וּבָטַל הַתָּמִיד, וְהָבְקְעָה הָעִיר, וְשָׂרַף אַפָּסְטְמוֹס אֶת התּוֹרָה, וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל" (משנה תענית ד', ו'). הדגשת הקשר שבין חטא

על קטב מרירי, אנשי ביתר ובית המקדש / פנינה נויבירט

על קטב מרירי, אנשי ביתר ובית המקדש / פנינה נויבירט

18/07/2011 | להגיב

"צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות (משום שבהם קטב מרירי שולט)" (שו"ע ורמ"א או"ח, תקנ"א ע"פ מדרש איכה). חז"ל רואים בשליטת קטב מרירי את שורש הפורענות בימי בין המצרים: "כל רודפיה השיגוה בין המצרים ביומין דעקא, משבעה עשר בתמוז עד תשעה

על מורים חמושים בגבורה רוחנית…/ רונן נויבירט

על מורים חמושים בגבורה רוחנית…/ רונן נויבירט

18/07/2011 | להגיב

הרב קוק, רבה הראשי הראשון של ישראל, חיבר קובץ פתגמים לחודשי השנה הנקרא בשם "מגד ירחים". בכל פתגם, טמונה משמעות החודש כבכתב חידה, אותו צריך הקורא לפצח. לחודש תמוז מביא הרב קוק את הפתגם הבא: “מבין המצרים נגאל עם, על ידי מורים חמושים בגבורה רוחנית, שאינם צריכים למקל חובלים”. מהי