שיר לט"ו בשבט – רוני סומק

ronny someck2011  photo avigail uzi

פִּרְחֵי חַשְׁמַל הַבּוֹקְעִים מִזֶּפֶת פָּנָיו שֶׁל הָאַסְפַלְט.

נולדתי בעיר (בגדד),גדלתי בעיר (תל אביב)ואני חי בעיר (רמת גן).כל אחת מהערים הללו מנוקדת בירוק.לבגדד יש את הפרת והחידקל(אותם אני מדמיין מסיפורי המשפחה),לתל אביב יש ירקון (שהיה מגרש המשחקים האולטימטיבי בילדות ומקום מסתור אירוטי שהתחלתי לאיית את המלה "אהבה")ולרמת גן יש ספארי.

ובכל זאת:הדיו בעט שבה אני כותב שירים היא דיו שחורה.באותה דיו אני מתאר גם טבע,אבל זוהי כבר התכתבות של תייר,של מי שהגיח מאור פנסי הניאון למקום בו זורחת רק שמש.ובכל זאת: אני אוהב חותמת ירוקות בדרכון האספלט, ואני אוהב לא פחות לשתול מטפורות מהקילומטר הראשון שבמחוץ לעיר בלב ליבה של אותה עיר.הנה המשל השיר POINT SHOES:

מֵרֶגַע שֶׁנִּדְלַק בָּךְ הַבָּלֶט

נִשְׂרָכִים סְרָטִים וְרֻדִּים

מֵעַל לְקַרְסֻלַּיִךְ.

וְאַתְּ

מַזְקִיפָה

גּוּף

כְּמָנוֹף

שֶׁבְּסוֹפוֹ עוֹמֵד זֶה הַמַּחְלִיף

נוּרוֹת שְׂרוּפוֹת בְּבֶטֶן

פָּנָסֵי רְחוֹב.

מִתַּחַת לָאוֹר הַמּוּטָל

אֲנִי מַשְׁקֶה בְּמַבָּט

פִּרְחֵי חַשְׁמַל הַבּוֹקְעִים

מִזֶּפֶת פָּנָיו שֶׁל

הָאַסְפַלְט.

התחלתי בקצות האצבעות,עברתי לזקיפות המנוף וסיימתי בפרחי חשמל.את הפרחים אפשר לשתול רק על זפת פניו של האספלט.

רוני סומק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>