על מורים חמושים בגבורה רוחנית…/ רונן נויבירט

parasha

הרב קוק, רבה הראשי הראשון של ישראל, חיבר קובץ פתגמים לחודשי השנה הנקרא בשם "מגד ירחים". בכל פתגם, טמונה משמעות החודש כבכתב חידה, אותו צריך הקורא לפצח. לחודש תמוז מביא הרב קוק את הפתגם הבא:

מבין המצרים נגאל עם, על ידי מורים חמושים בגבורה רוחנית, שאינם צריכים למקל חובלים.

מהי תמצית חודש תמוז ע"פ הרב קוק?

במהלך חודש תמוז מתחילה תקופת בין המצרים, תקופה של שלשה שבועות בהם נוהגים במנהגי אבלות, זכר לחורבן בית המקדש והאסונות הלאומיים שנלוו לו, וכפי שתיארו חכמינו במשנה:" "חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז … נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, וּבָטַל הַתָּמִיד, וְהָבְקְעָה הָעִיר, וְשָׂרַף אַפָּסְטְמוֹס אֶת התּוֹרָה, וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל" (משנה תענית ד', ו') .  הרב קוק בפתגמו, מנסה לתת פתרון להיחלצות מהקושי ההיסטורי שבימים אלו , ועל כן פותח את הפתגם באמירה– "מבין המיצרים נגאל עם".

 האירוע הראשון אשר אירע בשבעה עשר בתמוז היה שבירת הלוחות. הלוחות כידוע, לא נשתברו מאליהן. הן שוברו בכוונה תחילה ע"י משה רבינו בעקבות הזעזוע שלו מחטא העגל. משה רבינו מבטא בשבירת הלוחות את שורש החטא – שבירת הדברות שהיו חרוטות על לוח ליבנו.  הלוחות לא ניתנו לנו כקודקס חיצוני של חוקים, אלא כמערכת פנימית-נפשית. ברגע שהפנים רקוב, אין כל ערך למסגרת החיצונית ובמובן הזה הלוחות משתברים מאליהם.

האסונות אשר אירעו בשבעה עשר בתמוז, הינם תוצאה של חוסר יכולת להפנים את הקוד המוסרי אשר קיבלנו בהר סיני. העם אמנם קיבל על עצמו את המסגרת של התורה, אך לא הצליח להפנימה אל לוח ליבו ו"להתחבר" אליה.  אשר על כן, ברגע הראשון בו ניתנת ההזדמנות להתפרק בחטא העגל, מיד "ויתפרקו העם את נזמי הזהב". חומות ירושלים אשר נסדקו ביום זה, מייצגות גם הן את חומות המוסר אשר נסדקו בליבנו וזהו שורש הפורענות. העם כשל במציאת הדרך לבית המקדש שבלבו. דברי הנביאים נפלו על אזניים ערלות ולא חדרו פנימה את אוטם ליבנו. עבודת אלקים הייתה מן השפה ולחוץ. העם לא חי את התורה כתורת חיים רוחנית ודינאמית, אלא קיימה כמסגרת חיצונית ושטחית.

התיקון לקלקול מתחיל בחינוך נכון. ביכולת להעביר את המסר לדור הבא לא רק בעזרת מסגרת ומשמעת קשוחה כי אם גם ובעיקר ע"י חינוך להפנמה והתחברות. חינוך בשיטת "מקל חובלים", עשוי להטיל פחד ויראה אך לא יזרז לחיי רוח מתוך אמת פנימית. התיקון האמיתי מתחיל ע"י "מורים חמושים בגבורה רוחנית" אשר יכולים לחנך ע"י השפעתם הרוחנית והאמת הפנימית שלהם ללא צורך של ניצול סמכותם הממסדית ומקל החובלים שלהם.

אשר על כן, ישנה הלכה ספציפית הנוגעת לחינוך בתקופת בין המצרים, בחודש תמוז: " צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב …ולא יכו התלמידים בימים ההם" (שלחן ערוך תר"א י"ח). חינוך ע"י שימוש בכוח הסמכותי של המחנך, בפרט בימי בין המצרים הינו חזרה על החטא הקדמוני. פעולה זו רק מעמיקה את הקלקול ואשר על כן, בפרט בימים הללו אסור להשתמש "במקל חובלים" למטרות חינוכיות.

משה רבינו כשל בדיוק בנקודה זו. הוא מנסה לחנך את העם ע"י הכאה בסלע במקום שימוש בכח הדיבור. על כן, בבואו לדבר אל העם בסופו של דבר אומר הוא להם בקצף "שמעו נא המורים". את התיקון לנפילה מחפש משה רבינו בדמותו של יהושע בן נון, מנהיג סובלן אשר לא ישתמש במקל חובלים: " יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה:  אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה'  כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה" (במדבר כ"ז, ט"ז). רש"י מסביר את הפסוקים כך: " אלהי הרוחות – אמר לפניו רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד ואינן דומין זה לזה מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו".

אנו נמצאים בדור השופע ידיעות וחכמה. אנו מוצפים במידע מכלי המדיה והאינטרנט, וממערכות החינוך וההשכלה. עם זאת, ואולי בשל הצפת המידע, הדור שלנו סובל ממחסור במודעות פנימית והקשבה עצמית. מרוב חיבורים לאינטרנט והכבלים, התנתקנו מעצמינו ומעצמיותינו ושאלת "איכה" הקדמונית אותה נשאל אדם הראשון, חוזרת ומהדהדת באזנינו. היום יותר מאי פעם, חייבים אנו לשנן את המסר של חודש תמוז, מסר של חינוך למודעות עצמית וחיבור פנימי.

על מנת שנוכל לחנך את הדור הבא לדרך ארץ, לחיי רוח וערכים, לציונות ותרומה לחברה לעם ולעולם, שומה עלינו למצוא את הנתיבה אל ליבם של בני הנוער בכוח הרוח והאמת ולא בכוח הסמכות. רק סבלנות וסובלנות, אהבה חום והבנה, ואפילו קורטוב של אהבת חינם, יסייעו בעדינו להפיץ את אור החינוך לערכי הנצח. אלו ורק אלו המנהיגים אשר יביאו את התיקון והגאולה מימי בין המצרים –

" מורים חמושים בגבורה רוחנית, שאינם צריכים למקל חובלים".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>